Поёт - заслушаешься
https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%9E%D0%B1%D1%8B%D0%BA%D0%BD%D0%BE%D0%B2%D0%B5%D0%BD%D0%BD%D0%B0%D1%8F_%D0%BC%D0%B0%D0%B9%D0%BD%D0%B0
Были завезены и широко распространились и в Южной Африке, Израиле, на Гавайях, в Северной Америке (особенно в южной части — Флориде), в Австралии (где стала одним из самых агрессивных вредителей и ненавистных птиц), в Новой Зеландии. В течение XX века её ареал распространился на регионы Средней Азии, где на глазах одного человеческого поколения из экзотической майна стала одной из самых распространённых птиц.
Как порода убежала из птичьего зоопарка в Израиле и захватила страну:
היא הובאה לארץ ישראל במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 כחית מחמד למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב-יפו, ושוחררה או ברחה מהכלובים. תוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל גוש דן ומשם צפונה, דרומה ומזרחה[4]. ב-2015 מיינה כבר הייתה הציפור החמישית בתפוצתה בישראל[5], כשתפוצתה גדולה מזו של דררה, בולבול וצופית.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99%D7%94
טיפול בקינונים בעמודי חשמל, מטוסים, פנסים וכדומה מצריך משאבים רבים, ועם ההתרבות והתפשטות המין ייתכן כי יגדל הצורך בהשקעת המשאבים לטיפול בנזקים.
החל משנות ה-90 של המאה ה-20 אוכלוסיית המיינות מתפשטת בישראל באופן נרחב. בשלהי שנות ה-90 הצטמצמה האוכלוסייה לאזור גוש דן בלבד, אך תוך כמה שנים נצפו מיינות מקננות מנהריה בצפון עד אילת בדרום. לכידות חוזרות של מיינות והסחר בהן מעצימים את התופעה, מאחר שהמיינות מצטיינות בבריחה מכלובים, וכך הן נפוצות.
המיינה הוגדרה על ידי האו"ם כאחד ממאה המינים הפולשים המסוכנים בעולם, ועל כן ייבוא של מיינות לישראל, החזקתן וסחר בהן, אינם חוקיים.
